תנ״ך (כתיב המסורה)
ספר משלי פרק ד׳
<<< פרק ג׳ פרק ה׳ >>>| [1] | שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה |
| [2] | כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל־תעזבו |
| [3] | כי־בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי |
| [4] | וירני ויאמר לי יתמך־דברי לבך שמר מצותי וחיה |
| [5] | קנה חכמה קנה בינה אל־תשכח ואל־תט מאמרי־פי |
| [6] | אל־תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך |
| [7] | ראשית חכמה קנה חכמה ובכל־קנינך קנה בינה |
| [8] | סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה |
| [9] | תתן לראשך לוית־חן עטרת תפארת תמגנך |
| [10] | שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים |
| [11] | בדרך חכמה הריתיך הדרכתיך במעגלי־ישר |
| [12] | בלכתך לא־יצר צעדך ואם־תרוץ לא תכשל |
| [13] | החזק במוסר אל־תרף נצרה כי־היא חייך |
| [14] | בארח רשעים אל־תבא ואל־תאשר בדרך רעים |
| [15] | פרעהו אל־תעבר־בו שטה מעליו ועבר |
| [16] | כי לא ישנו אם־לא ירעו ונגזלה שנתם אם־לא יכשולו |
| [17] | כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו |
| [18] | וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד־נכון היום |
| [19] | דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו |
| [20] | בני לדברי הקשיבה לאמרי הט־אזנך |
| [21] | אל־יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך |
| [22] | כי־חיים הם למצאיהם ולכל־בשרו מרפא |
| [23] | מכל־משמר נצר לבך כי־ממנו תוצאות חיים |
| [24] | הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך |
| [25] | עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך |
| [26] | פלס מעגל רגלך וכל־דרכיך יכנו |
| [27] | אל־תט־ימין ושמאול הסר רגלך מרע |