תנ״ך (כתיב המסורה)


ספר משלי פרק כה׳

<<< פרק כד׳ 

 פרק כו׳ >>>
[1]

גם־אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך־יהודה

[2]

כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר

[3]

שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר

[4]

הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי

[5]

הגו רשע לפני־מלך ויכון בצדק כסאו

[6]

אל־תתהדר לפני־מלך ובמקום גדלים אל־תעמד

[7]

כי טוב אמר־לך עלה־הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך

[8]

אל־תצא לרב מהר פן מה־תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך

[9]

ריבך ריב את־רעך וסוד אחר אל־תגל

[10]

פן־יחסדך שמע ודבתך לא תשוב

[11]

תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על־אפניו

[12]

נזם זהב וחלי־כתם מוכיח חכם על־אזן שמעת

[13]

כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב

[14]

נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת־שקר

[15]

בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר־גרם

[16]

דבש מצאת אכל דיך פן־תשבענו והקאתו

[17]

הקר רגלך מבית רעך פן־ישבעך ושנאך

[18]

מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר

[19]

שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה

[20]

מעדה־בגד ביום קרה חמץ על־נתר ושר בשרים על לב־רע

[21]

אם־רעב שנאך האכלהו לחם ואם־צמא השקהו מים

[22]

כי גחלים אתה חתה על־ראשו ויהוה ישלם־לך

[23]

רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר

[24]

טוב שבת על־פנת־גג מאשת מדונים ובית חבר

[25]

מים קרים על־נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק

[26]

מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני־רשע

[27]

אכל דבש הרבות לא־טוב וחקר כבדם כבוד

[28]

עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו