| [1] | כי־תשב ללחום את־מושל בין תבין את־אשר לפניך |
| [2] | ושמת שכין בלעך אם־בעל נפש אתה |
| [3] | אל־תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים |
| [4] | אל־תיגע להעשיר מבינתך חדל |
| [5] | התעוף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה־לו כנפים כנשר ועיף השמים |
| [6] | אל־תלחם את־לחם רע עין ואל־תתאו למטעמתיו |
| [7] | כי כמו שער בנפשו כן־הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל־עמך |
| [8] | פתך־אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים |
| [9] | באזני כסיל אל־תדבר כי־יבוז לשכל מליך |
| [10] | אל־תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל־תבא |
| [11] | כי־גאלם חזק הוא־יריב את־ריבם אתך |
| [12] | הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי־דעת |
| [13] | אל־תמנע מנער מוסר כי־תכנו בשבט לא ימות |
| [14] | אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל |
| [15] | בני אם־חכם לבך ישמח לבי גם־אני |
| [16] | ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים |
| [17] | אל־יקנא לבך בחטאים כי אם־ביראת־יהוה כל־היום |
| [18] | כי אם־יש אחרית ותקותך לא תכרת |
| [19] | שמע־אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך |
| [20] | אל־תהי בסבאי־יין בזללי בשר למו |
| [21] | כי־סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה |
| [22] | שמע לאביך זה ילדך ואל־תבוז כי־זקנה אמך |
| [23] | אמת קנה ואל־תמכר חכמה ומוסר ובינה |
| [24] | גול יגיל אבי צדיק יולד חכם וישמח־בו |
| [25] | ישמח־אביך ואמך ותגל יולדתך |
| [26] | תנה־בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה |
| [27] | כי־שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה |
| [28] | אף־היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף |
| [29] | למי אוי למי אבוי למי מדונים למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים |
| [30] | למאחרים על־היין לבאים לחקר ממסך |
| [31] | אל־תרא יין כי יתאדם כי־יתן בכיס עינו יתהלך במישרים |
| [32] | אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש |
| [33] | עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות |
| [34] | והיית כשכב בלב־ים וכשכב בראש חבל |
| [35] | הכוני בל־חליתי הלמוני בל־ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד |