| [1] | בני אם־תקח אמרי ומצותי תצפן אתך |
| [2] | להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה |
| [3] | כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך |
| [4] | אם־תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה |
| [5] | אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא |
| [6] | כי־יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה |
| [7] | וצפן לישרים תושיה מגן להלכי תם |
| [8] | לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר |
| [9] | אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל־מעגל־טוב |
| [10] | כי־תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם |
| [11] | מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה |
| [12] | להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות |
| [13] | העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי־חשך |
| [14] | השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע |
| [15] | אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם |
| [16] | להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה |
| [17] | העזבת אלוף נעוריה ואת־ברית אלהיה שכחה |
| [18] | כי שחה אל־מות ביתה ואל־רפאים מעגלתיה |
| [19] | כל־באיה לא ישובון ולא־ישיגו ארחות חיים |
| [20] | למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר |
| [21] | כי־ישרים ישכנו־ארץ ותמימים יותרו בה |
| [22] | ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה |