| [1] | משלי שלמה בן־דוד מלך ישראל |
| [2] | לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה |
| [3] | לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים |
| [4] | לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה |
| [5] | ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה |
| [6] | להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם |
| [7] | יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו |
| [8] | שמע בני מוסר אביך ואל־תטש תורת אמך |
| [9] | כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך |
| [10] | בני אם־יפתוך חטאים אל־תבא |
| [11] | אם־יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם |
| [12] | נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור |
| [13] | כל־הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל |
| [14] | גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו |
| [15] | בני אל־תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם |
| [16] | כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך־דם |
| [17] | כי־חנם מזרה הרשת בעיני כל־בעל כנף |
| [18] | והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם |
| [19] | כן ארחות כל־בצע בצע את־נפש בעליו יקח |
| [20] | חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה |
| [21] | בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר |
| [22] | עד־מתי פתים תאהבו־פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו־דעת |
| [23] | תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם |
| [24] | יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב |
| [25] | ותפרעו כל־עצתי ותוכחתי לא אביתם |
| [26] | גם־אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם |
| [27] | בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה |
| [28] | אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני |
| [29] | תחת כי־שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו |
| [30] | לא־אבו לעצתי נאצו כל־תוכחתי |
| [31] | ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו |
| [32] | כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם |
| [33] | ושמע לי ישכן־בטח ושאנן מפחד רעה |