| [1] | חזון עבדיה כה־אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה |
| [2] | הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד |
| [3] | זדון לבך השיאך שכני בחגוי־סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ |
| [4] | אם־תגביה כנשר ואם־בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם־יהוה |
| [5] | אם־גנבים באו־לך אם־שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם־בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות |
| [6] | איך נחפשו עשו נבעו מצפניו |
| [7] | עד־הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו |
| [8] | הלוא ביום ההוא נאם־יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו |
| [9] | וחתו גבוריך תימן למען יכרת־איש מהר עשו מקטל |
| [10] | מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם |
| [11] | ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל־ירושלם ידו גורל גם־אתה כאחד מהם |
| [12] | ואל־תרא ביום־אחיך ביום נכרו ואל־תשמח לבני־יהודה ביום אבדם ואל־תגדל פיך ביום צרה |
| [13] | אל־תבוא בשער־עמי ביום אידם אל־תרא גם־אתה ברעתו ביום אידו ואל־תשלחנה בחילו ביום אידו |
| [14] | ואל־תעמד על־הפרק להכרית את־פליטיו ואל־תסגר שרידיו ביום צרה |
| [15] | כי־קרוב יום־יהוה על־כל־הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך |
| [16] | כי כאשר שתיתם על־הר קדשי ישתו כל־הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו |
| [17] | ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם |
| [18] | והיה בית־יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא־יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר |
| [19] | וירשו הנגב את־הר עשו והשפלה את־פלשתים וירשו את־שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את־הגלעד |
| [20] | וגלת החל־הזה לבני ישראל אשר־כנענים עד־צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב |
| [21] | ועלו מושעים בהר ציון לשפט את־הר עשו והיתה ליהוה המלוכה |