| [1] | וידבר יהוה אל־משה לאמר |
| [2] | דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם איש או־אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה |
| [3] | מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל־משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל |
| [4] | כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד־זג לא יאכל |
| [5] | כל־ימי נדר נזרו תער לא־יעבר על־ראשו עד־מלאת הימם אשר־יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו |
| [6] | כל־ימי הזירו ליהוה על־נפש מת לא יבא |
| [7] | לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא־יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על־ראשו |
| [8] | כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה |
| [9] | וכי־ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו |
| [10] | וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל־הכהן אל־פתח אהל מועד |
| [11] | ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על־הנפש וקדש את־ראשו ביום ההוא |
| [12] | והזיר ליהוה את־ימי נזרו והביא כבש בן־שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו |
| [13] | וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל־פתח אהל מועד |
| [14] | והקריב את־קרבנו ליהוה כבש בן־שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת־שנתה תמימה לחטאת ואיל־אחד תמים לשלמים |
| [15] | וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם |
| [16] | והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את־חטאתו ואת־עלתו |
| [17] | ואת־האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את־מנחתו ואת־נסכו |
| [18] | וגלח הנזיר פתח אהל מועד את־ראש נזרו ולקח את־שער ראש נזרו ונתן על־האש אשר־תחת זבח השלמים |
| [19] | ולקח הכהן את־הזרע בשלה מן־האיל וחלת מצה אחת מן־הסל ורקיק מצה אחד ונתן על־כפי הנזיר אחר התגלחו את־נזרו |
| [20] | והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין |
| [21] | זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על־נזרו מלבד אשר־תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו |
| [22] | וידבר יהוה אל־משה לאמר |
| [23] | דבר אל־אהרן ואל־בניו לאמר כה תברכו את־בני ישראל אמור להם |
| [24] | יברכך יהוה וישמרך |
| [25] | יאר יהוה פניו אליך ויחנך |
| [26] | ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום |
| [27] | ושמו את־שמי על־בני ישראל ואני אברכם |