תנ״ך (כתיב המסורה)


ספר נחום פרק א׳

 

 פרק ב׳ >>>
[1]

משא נינוה ספר חזון נחום האלקשי

[2]

אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו

[3]

יהוה ארך אפים וגדול־כח ונקה לא ינקה יהוה בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו

[4]

גוער בים ויבשהו וכל־הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל

[5]

הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל־יושבי בה

[6]

לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו

[7]

טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי בו

[8]

ובשטף עבר כלה יעשה מקומה ואיביו ירדף־חשך

[9]

מה־תחשבון אל־יהוה כלה הוא עשה לא־תקום פעמים צרה

[10]

כי עד־סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא

[11]

ממך יצא חשב על־יהוה רעה יעץ בליעל

[12]

כה אמר יהוה אם־שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וענתך לא אענך עוד

[13]

ועתה אשבר מטהו מעליך ומוסרתיך אנתק

[14]

וצוה עליך יהוה לא־יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך כי קלות