תנ״ך (כתיב המסורה)


ספר מיכה פרק א׳

 

 פרק ב׳ >>>
[1]

דבר־יהוה אשר היה אל־מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה אשר־חזה על־שמרון וירושלם

[2]

שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו

[3]

כי־הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על־במותי ארץ

[4]

ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד

[5]

בפשע יעקב כל־זאת ובחטאות בית ישראל מי־פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם

[6]

ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה

[7]

וכל־פסיליה יכתו וכל־אתנניה ישרפו באש וכל־עצביה אשים שממה כי מאתנן זונה קבצה ועד־אתנן זונה ישובו

[8]

על־זאת אספדה ואילילה אילכה שילל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה

[9]

כי אנושה מכותיה כי־באה עד־יהודה נגע עד־שער עמי עד־ירושלם

[10]

בגת אל־תגידו בכו אל־תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי

[11]

עברי לכם יושבת שפיר עריה־בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו

[12]

כי־חלה לטוב יושבת מרות כי־ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם

[13]

רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת־ציון כי־בך נמצאו פשעי ישראל

[14]

לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל

[15]

עד הירש אבי לך יושבת מרשה עד־עדלם יבוא כבוד ישראל

[16]

קרחי וגזי על־בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך