| [1] | ויקרא אל־משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר |
| [2] | דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי־יקריב מכם קרבן ליהוה מן־הבהמה מן־הבקר ומן־הצאן תקריבו את־קרבנכם |
| [3] | אם־עלה קרבנו מן־הבקר זכר תמים יקריבנו אל־פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה |
| [4] | וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו |
| [5] | ושחט את־בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את־הדם וזרקו את־הדם על־המזבח סביב אשר־פתח אהל מועד |
| [6] | והפשיט את־העלה ונתח אתה לנתחיה |
| [7] | ונתנו בני אהרן הכהן אש על־המזבח וערכו עצים על־האש |
| [8] | וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את־הראש ואת־הפדר על־העצים אשר על־האש אשר על־המזבח |
| [9] | וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את־הכל המזבחה עלה אשה ריח־ניחוח ליהוה |
| [10] | ואם־מן־הצאן קרבנו מן־הכשבים או מן־העזים לעלה זכר תמים יקריבנו |
| [11] | ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את־דמו על־המזבח סביב |
| [12] | ונתח אתו לנתחיו ואת־ראשו ואת־פדרו וערך הכהן אתם על־העצים אשר על־האש אשר על־המזבח |
| [13] | והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את־הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה |
| [14] | ואם מן־העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן־התרים או מן־בני היונה את־קרבנו |
| [15] | והקריבו הכהן אל־המזבח ומלק את־ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח |
| [16] | והסיר את־מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל־מקום הדשן |
| [17] | ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על־העצים אשר על־האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה |