תנ״ך (כתיב המסורה)


ספר יואל פרק א׳

 

 פרק ב׳ >>>
[1]

דבר־יהוה אשר היה אל־יואל בן־פתואל

[2]

שמעו־זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם

[3]

עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר

[4]

יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל

[5]

הקיצו שכורים ובכו והיללו כל־שתי יין על־עסיס כי נכרת מפיכם

[6]

כי־גוי עלה על־ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו

[7]

שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה

[8]

אלי כבתולה חגרת־שק על־בעל נעוריה

[9]

הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה

[10]

שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר

[11]

הבישו אכרים הילילו כרמים על־חטה ועל־שערה כי אבד קציר שדה

[12]

הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם־תמר ותפוח כל־עצי השדה יבשו כי־הביש ששון מן־בני אדם

[13]

חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך

[14]

קדשו־צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל־יהוה

[15]

אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא

[16]

הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל

[17]

עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן

[18]

מה־נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם־עדרי הצאן נאשמו

[19]

אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל־עצי השדה

[20]

גם־בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר