| [1] | ויען איוב ויאמר |
| [2] | אמנם ידעתי כי־כן ומה־יצדק אנוש עם־אל |
| [3] | אם־יחפץ לריב עמו לא־יעננו אחת מני־אלף |
| [4] | חכם לבב ואמיץ כח מי־הקשה אליו וישלם |
| [5] | המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו |
| [6] | המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון |
| [7] | האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם |
| [8] | נטה שמים לבדו ודורך על־במתי ים |
| [9] | עשה־עש כסיל וכימה וחדרי תמן |
| [10] | עשה גדלות עד־אין חקר ונפלאות עד־אין מספר |
| [11] | הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא־אבין לו |
| [12] | הן יחתף מי ישיבנו מי־יאמר אליו מה־תעשה |
| [13] | אלוה לא־ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב |
| [14] | אף כי־אנכי אעננו אבחרה דברי עמו |
| [15] | אשר אם־צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן |
| [16] | אם־קראתי ויענני לא־אאמין כי־יאזין קולי |
| [17] | אשר־בשערה ישופני והרבה פצעי חנם |
| [18] | לא־יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים |
| [19] | אם־לכח אמיץ הנה ואם־למשפט מי יועידני |
| [20] | אם־אצדק פי ירשיעני תם־אני ויעקשני |
| [21] | תם־אני לא־אדע נפשי אמאס חיי |
| [22] | אחת היא על־כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה |
| [23] | אם־שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג |
| [24] | ארץ נתנה ביד־רשע פני־שפטיה יכסה אם־לא אפוא מי־הוא |
| [25] | וימי קלו מני־רץ ברחו לא־ראו טובה |
| [26] | חלפו עם־אניות אבה כנשר יטוש עלי־אכל |
| [27] | אם־אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה |
| [28] | יגרתי כל־עצבתי ידעתי כי־לא תנקני |
| [29] | אנכי ארשע למה־זה הבל איגע |
| [30] | אם־התרחצתי במו־שלג והזכותי בבר כפי |
| [31] | אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי |
| [32] | כי־לא־איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט |
| [33] | לא יש־בינינו מוכיח ישת ידו על־שנינו |
| [34] | יסר מעלי שבטו ואמתו אל־תבעתני |
| [35] | אדברה ולא איראנו כי לא־כן אנכי עמדי |