| [1] | קרא־נא היש עונך ואל־מי מקדשים תפנה |
| [2] | כי־לאויל יהרג־כעש ופתה תמית קנאה |
| [3] | אני־ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם |
| [4] | ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל |
| [5] | אשר קצירו רעב יאכל ואל־מצנים יקחהו ושאף צמים חילם |
| [6] | כי לא־יצא מעפר און ומאדמה לא־יצמח עמל |
| [7] | כי־אדם לעמל יולד ובני־רשף יגביהו עוף |
| [8] | אולם אני אדרש אל־אל ואל־אלהים אשים דברתי |
| [9] | עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד־אין מספר |
| [10] | הנתן מטר על־פני־ארץ ושלח מים על־פני חוצות |
| [11] | לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע |
| [12] | מפר מחשבות ערומים ולא־תעשנה ידיהם תשיה |
| [13] | לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה |
| [14] | יומם יפגשו־חשך וכלילה ימששו בצהרים |
| [15] | וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון |
| [16] | ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה |
| [17] | הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל־תמאס |
| [18] | כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה |
| [19] | בשש צרות יצילך ובשבע לא־יגע בך רע |
| [20] | ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב |
| [21] | בשוט לשון תחבא ולא־תירא משד כי יבוא |
| [22] | לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל־תירא |
| [23] | כי עם־אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה־לך |
| [24] | וידעת כי־שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא |
| [25] | וידעת כי־רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ |
| [26] | תבוא בכלח אלי־קבר כעלות גדיש בעתו |
| [27] | הנה־זאת חקרנוה כן־היא שמענה ואתה דע־לך |