תנ״ך (כתיב המסורה)
ספר איוב פרק א׳
פרק ב׳ >>>| [1] | איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע |
| [2] | ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות |
| [3] | ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם |
| [4] | והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם לאכל ולשתות עמהם |
| [5] | ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים |
| [6] | ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם |
| [7] | ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה |
| [8] | ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע |
| [9] | ויען השטן את יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים |
| [10] | הלא את שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ |
| [11] | ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך |
| [12] | ויאמר יהוה אל השטן הנה כל אשר לו בידך רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה |
| [13] | ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור |
| [14] | ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם |
| [15] | ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך |
| [16] | עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך |
| [17] | עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך |
| [18] | עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור |
| [19] | והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך |
| [20] | ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו |
| [21] | ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך |
| [22] | בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים |