תנ״ך (כתיב המסורה)
ספר ירמיהו פרק א׳
פרק ב׳ >>>| [1] | דברי ירמיהו בן־חלקיהו מן־הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן |
| [2] | אשר היה דבר־יהוה אליו בימי יאשיהו בן־אמון מלך יהודה בשלש־עשרה שנה למלכו |
| [3] | ויהי בימי יהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה עד־תם עשתי עשרה שנה לצדקיהו בן־יאשיהו מלך יהודה עד־גלות ירושלם בחדש החמישי |
| [4] | ויהי דבר־יהוה אלי לאמר |
| [5] | בטרם אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך |
| [6] | ואמר אהה אדני יהוה הנה לא־ידעתי דבר כי־נער אנכי |
| [7] | ויאמר יהוה אלי אל־תאמר נער אנכי כי על־כל־אשר אשלחך תלך ואת כל־אשר אצוך תדבר |
| [8] | אל־תירא מפניהם כי־אתך אני להצלך נאם־יהוה |
| [9] | וישלח יהוה את־ידו ויגע על־פי ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי בפיך |
| [10] | ראה הפקדתיך היום הזה על־הגוים ועל־הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס לבנות ולנטוע |
| [11] | ויהי דבר־יהוה אלי לאמר מה־אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה |
| [12] | ויאמר יהוה אלי היטבת לראות כי־שקד אני על־דברי לעשתו |
| [13] | ויהי דבר־יהוה אלי שנית לאמר מה אתה ראה ואמר סיר נפוח אני ראה ופניו מפני צפונה |
| [14] | ויאמר יהוה אלי מצפון תפתח הרעה על כל־ישבי הארץ |
| [15] | כי הנני קרא לכל־משפחות ממלכות צפונה נאם־יהוה ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם ועל כל־חומתיה סביב ועל כל־ערי יהודה |
| [16] | ודברתי משפטי אותם על כל־רעתם אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים וישתחוו למעשי ידיהם |
| [17] | ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את כל־אשר אנכי אצוך אל־תחת מפניהם פן־אחתך לפניהם |
| [18] | ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת על־כל־הארץ למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ |
| [19] | ונלחמו אליך ולא־יוכלו לך כי־אתך אני נאם־יהוה להצילך |