| [1] | הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על־ראש גיא־שמנים הלומי יין |
| [2] | הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד |
| [3] | ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים |
| [4] | והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על־ראש גיא שמנים כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה |
| [5] | ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו |
| [6] | ולרוח משפט ליושב על־המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה |
| [7] | וגם־אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן־היין תעו מן־השכר שגו בראה פקו פליליה |
| [8] | כי כל־שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום |
| [9] | את־מי יורה דעה ואת־מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים |
| [10] | כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם |
| [11] | כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל־העם הזה |
| [12] | אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע |
| [13] | והיה להם דבר־יהוה צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו |
| [14] | לכן שמעו דבר־יהוה אנשי לצון משלי העם הזה אשר בירושלם |
| [15] | כי אמרתם כרתנו ברית את־מות ועם־שאול עשינו חזה שיט שוטף כי־עבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו |
| [16] | לכן כה אמר אדני יהוה הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש |
| [17] | ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר מים ישטפו |
| [18] | וכפר בריתכם את־מות וחזותכם את־שאול לא תקום שוט שוטף כי יעבר והייתם לו למרמס |
| [19] | מדי עברו יקח אתכם כי־בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה והיה רק־זועה הבין שמועה |
| [20] | כי־קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס |
| [21] | כי כהר־פרצים יקום יהוה כעמק בגבעון ירגז לעשות מעשהו זר מעשהו ולעבד עבדתו נכריה עבדתו |
| [22] | ועתה אל־תתלוצצו פן־יחזקו מוסריכם כי־כלה ונחרצה שמעתי מאת אדני יהוה צבאות על־כל־הארץ |
| [23] | האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי |
| [24] | הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו |
| [25] | הלוא אם־שוה פניה והפיץ קצח וכמן יזרק ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו |
| [26] | ויסרו למשפט אלהיו יורנו |
| [27] | כי לא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על־כמן יוסב כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט |
| [28] | לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו והמם גלגל עגלתו ופרשיו לא ידקנו |
| [29] | גם־זאת מעם יהוה צבאות יצאה הפלא עצה הגדיל תושיה |