| [1] | חזון ישעיהו בן־אמוץ אשר חזה על־יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה |
| [2] | שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי |
| [3] | ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן |
| [4] | הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את־יהוה נאצו את־קדוש ישראל נזרו אחור |
| [5] | על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל־ראש לחלי וכל־לבב דוי |
| [6] | מכף־רגל ועד־ראש אין־בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא־זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן |
| [7] | ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים |
| [8] | ונותרה בת־ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה |
| [9] | לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו |
| [10] | שמעו דבר־יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה |
| [11] | למה־לי רב־זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי |
| [12] | כי תבאו לראות פני מי־בקש זאת מידכם רמס חצרי |
| [13] | לא תוסיפו הביא מנחת־שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא־אוכל און ועצרה |
| [14] | חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא |
| [15] | ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי־תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו |
| [16] | רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע |
| [17] | למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה |
| [18] | לכו־נא ונוכחה יאמר יהוה אם־יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם־יאדימו כתולע כצמר יהיו |
| [19] | אם־תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו |
| [20] | ואם־תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר |
| [21] | איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים |
| [22] | כספך היה לסיגים סבאך מהול במים |
| [23] | שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא־יבוא אליהם |
| [24] | לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי |
| [25] | ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל־בדיליך |
| [26] | ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי־כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה |
| [27] | ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה |
| [28] | ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו |
| [29] | כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם |
| [30] | כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר־מים אין לה |
| [31] | והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה |