| [1] | וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני־קדם |
| [2] | וירא והנה באר בשדה והנה־שם שלשה עדרי־צאן רבצים עליה כי מן־הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על־פי הבאר |
| [3] | ונאספו־שמה כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקו את־הצאן והשיבו את־האבן על־פי הבאר למקמה |
| [4] | ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו |
| [5] | ויאמר להם הידעתם את־לבן בן־נחור ויאמרו ידענו |
| [6] | ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם־הצאן |
| [7] | ויאמר הן עוד היום גדול לא־עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו |
| [8] | ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן |
| [9] | עודנו מדבר עמם ורחל באה עם־הצאן אשר לאביה כי רעה הוא |
| [10] | ויהי כאשר ראה יעקב את־רחל בת־לבן אחי אמו ואת־צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את־האבן מעל פי הבאר וישק את־צאן לבן אחי אמו |
| [11] | וישק יעקב לרחל וישא את־קלו ויבך |
| [12] | ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן־רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה |
| [13] | ויהי כשמע לבן את־שמע יעקב בן־אחתו וירץ לקראתו ויחבק־לו וינשק־לו ויביאהו אל־ביתו ויספר ללבן את כל־הדברים האלה |
| [14] | ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים |
| [15] | ויאמר לבן ליעקב הכי־אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה־משכרתך |
| [16] | וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל |
| [17] | ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת־תאר ויפת מראה |
| [18] | ויאהב יעקב את־רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה |
| [19] | ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי |
| [20] | ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה |
| [21] | ויאמר יעקב אל־לבן הבה את־אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה |
| [22] | ויאסף לבן את־כל־אנשי המקום ויעש משתה |
| [23] | ויהי בערב ויקח את־לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה |
| [24] | ויתן לבן לה את־זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה |
| [25] | ויהי בבקר והנה־הוא לאה ויאמר אל־לבן מה־זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני |
| [26] | ויאמר לבן לא־יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה |
| [27] | מלא שבע זאת ונתנה לך גם־את־זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע־שנים אחרות |
| [28] | ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן־לו את־רחל בתו לו לאשה |
| [29] | ויתן לבן לרחל בתו את־בלהה שפחתו לה לשפחה |
| [30] | ויבא גם אל־רחל ויאהב גם־את־רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע־שנים אחרות |
| [31] | וירא יהוה כי־שנואה לאה ויפתח את־רחמה ורחל עקרה |
| [32] | ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי־ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי |
| [33] | ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי־שמע יהוה כי־שנואה אנכי ויתן־לי גם־את־זה ותקרא שמו שמעון |
| [34] | ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי־ילדתי לו שלשה בנים על־כן קרא־שמו לוי |
| [35] | ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את־יהוה על־כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת |