| [1] | ויהי כי־זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את־עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני |
| [2] | ויאמר הנה־נא זקנתי לא ידעתי יום מותי |
| [3] | ועתה שא־נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה |
| [4] | ועשה־לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות |
| [5] | ורבקה שמעת בדבר יצחק אל־עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא |
| [6] | ורבקה אמרה אל־יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את־אביך מדבר אל־עשו אחיך לאמר |
| [7] | הביאה לי ציד ועשה־לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי |
| [8] | ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך |
| [9] | לך־נא אל־הצאן וקח־לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב |
| [10] | והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו |
| [11] | ויאמר יעקב אל־רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק |
| [12] | אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה |
| [13] | ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח־לי |
| [14] | וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו |
| [15] | ותקח רבקה את־בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את־יעקב בנה הקטן |
| [16] | ואת ערת גדיי העזים הלבישה על־ידיו ועל חלקת צואריו |
| [17] | ותתן את־המטעמים ואת־הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה |
| [18] | ויבא אל־אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני |
| [19] | ויאמר יעקב אל־אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום־נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך |
| [20] | ויאמר יצחק אל־בנו מה־זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני |
| [21] | ויאמר יצחק אל־יעקב גשה־נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם־לא |
| [22] | ויגש יעקב אל־יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו |
| [23] | ולא הכירו כי־היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו |
| [24] | ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני |
| [25] | ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש־לו ויאכל ויבא לו יין וישת |
| [26] | ויאמר אליו יצחק אביו גשה־נא ושקה־לי בני |
| [27] | ויגש וישק־לו וירח את־ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה |
| [28] | ויתן־לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש |
| [29] | יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך |
| [30] | ויהי כאשר כלה יצחק לברך את־יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו |
| [31] | ויעש גם־הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבר תברכני נפשך |
| [32] | ויאמר לו יצחק אביו מי־אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו |
| [33] | ויחרד יצחק חרדה גדלה עד־מאד ויאמר מי־אפוא הוא הצד־ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם־ברוך יהיה |
| [34] | כשמע עשו את־דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד־מאד ויאמר לאביו ברכני גם־אני אבי |
| [35] | ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך |
| [36] | ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את־בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא־אצלת לי ברכה |
| [37] | ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת־כל־אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני |
| [38] | ויאמר עשו אל־אביו הברכה אחת הוא־לך אבי ברכני גם־אני אבי וישא עשו קלו ויבך |
| [39] | ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל |
| [40] | ועל־חרבך תחיה ואת־אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך |
| [41] | וישטם עשו את־יעקב על־הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את־יעקב אחי |
| [42] | ויגד לרבקה את־דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך |
| [43] | ועתה בני שמע בקלי וקום ברח־לך אל־לבן אחי חרנה |
| [44] | וישבת עמו ימים אחדים עד אשר־תשוב חמת אחיך |
| [45] | עד־שוב אף־אחיך ממך ושכח את אשר־עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם־שניכם יום אחד |
| [46] | ותאמר רבקה אל־יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם־לקח יעקב אשה מבנות־חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים |