| [1] | ויכלו השמים והארץ וכל־צבאם |
| [2] | ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל־מלאכתו אשר עשה |
| [3] | ויברך אלהים את־יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל־מלאכתו אשר־ברא אלהים לעשות |
| [4] | אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים |
| [5] | וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל־עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על־הארץ ואדם אין לעבד את־האדמה |
| [6] | ואד יעלה מן־הארץ והשקה את־כל־פני האדמה |
| [7] | וייצר יהוה אלהים את־האדם עפר מן־האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה |
| [8] | ויטע יהוה אלהים גן־בעדן מקדם וישם שם את־האדם אשר יצר |
| [9] | ויצמח יהוה אלהים מן־האדמה כל־עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע |
| [10] | ונהר יצא מעדן להשקות את־הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים |
| [11] | שם האחד פישון הוא הסבב את כל־ארץ החוילה אשר־שם הזהב |
| [12] | וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם |
| [13] | ושם־הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל־ארץ כוש |
| [14] | ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת |
| [15] | ויקח יהוה אלהים את־האדם וינחהו בגן־עדן לעבדה ולשמרה |
| [16] | ויצו יהוה אלהים על־האדם לאמר מכל עץ־הגן אכל תאכל |
| [17] | ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות |
| [18] | ויאמר יהוה אלהים לא־טוב היות האדם לבדו אעשה־לו עזר כנגדו |
| [19] | ויצר יהוה אלהים מן־האדמה כל־חית השדה ואת כל־עוף השמים ויבא אל־האדם לראות מה־יקרא־לו וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה הוא שמו |
| [20] | ויקרא האדם שמות לכל־הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא־מצא עזר כנגדו |
| [21] | ויפל יהוה אלהים תרדמה על־האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה |
| [22] | ויבן יהוה אלהים את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה ויבאה אל־האדם |
| [23] | ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה־זאת |
| [24] | על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד |
| [25] | ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו |