ספר יחזקאל

[פרק לג׳ <<<] פרק לד׳ [>>> פרק לה׳]

את־האבדת אבקש ואת־הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת־החולה אחזק ואת־השמנה ואת־החזקה אשמיד ארענה במשפט
(פסוק טז׳)

  


[ראשי] [KJV] [ASV] [BBE] [פרק אקראי] [פסוק אקראי] [צור קשר]

   
[1]ויהי דבר־יהוה אלי לאמר
[2]בן־אדם הנבא על־רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי־ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים
[3]את־החלב תאכלו ואת־הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו
[4]את־הנחלות לא חזקתם ואת־החולה לא־רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת־הנדחת לא השבתם ואת־האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך
[5]ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל־חית השדה ותפוצינה
[6]ישגו צאני בכל־ההרים ועל כל־גבעה רמה ועל כל־פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש
[7]לכן רעים שמעו את־דבר יהוה
[8]חי־אני נאם אדני יהוה אם־לא יען היות־צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל־חית השדה מאין רעה ולא־דרשו רעי את־צאני וירעו הרעים אותם ואת־צאני לא רעו
[9]לכן הרעים שמעו דבר־יהוה
[10]כה־אמר אדני יהוה הנני אל־הרעים ודרשתי את־צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא־ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא־תהיין להם לאכלה
[11]כי כה אמר אדני יהוה הנני־אני ודרשתי את־צאני ובקרתים
[12]כבקרת רעה עדרו ביום־היותו בתוך־צאנו נפרשות כן אבקר את־צאני והצלתי אתהם מכל־המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל
[13]והוצאתים מן־העמים וקבצתים מן־הארצות והביאותים אל־אדמתם ורעיתים אל־הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ
[14]במרעה־טוב ארעה אתם ובהרי מרום־ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל־הרי ישראל
[15]אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה
[16]את־האבדת אבקש ואת־הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת־החולה אחזק ואת־השמנה ואת־החזקה אשמיד ארענה במשפט
[17]ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין־שה לשה לאילים ולעתודים
[18]המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע־מים תשתו ואת הנותרים ברגליכם תרפשון
[19]וצאני מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה
[20]לכן כה אמר אדני יהוה אליהם הנני־אני ושפטתי בין־שה בריה ובין שה רזה
[21]יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל־הנחלות עד אשר הפיצותם אותנה אל־החוצה
[22]והושעתי לצאני ולא־תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה
[23]והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא־יהיה להן לרעה
[24]ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי
[25]וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה־רעה מן־הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים
[26]ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו
[27]ונתן עץ השדה את־פריו והארץ תתן יבולה והיו על־אדמתם לבטח וידעו כי־אני יהוה בשברי את־מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם
[28]ולא־יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד
[29]והקמתי להם מטע לשם ולא־יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא־ישאו עוד כלמת הגוים
[30]וידעו כי אני יהוה אלהיהם אתם והמה עמי בית ישראל נאם אדני יהוה
[31]ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם נאם אדני יהוה

  

[פרק לג׳ <<<] פרק לד׳ [>>> פרק לה׳]

[ראשי] [KJV] [ASV] [BBE] [פרק אקראי] [פסוק אקראי] [צור קשר]