| [1] | וירא העם כי־בשש משה לרדת מן־ההר ויקהל העם על־אהרן ויאמרו אליו קום עשה־לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי־זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו |
| [2] | ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי |
| [3] | ויתפרקו כל־העם את־נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל־אהרן |
| [4] | ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים |
| [5] | וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר |
| [6] | וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק |
| [7] | וידבר יהוה אל־משה לך־רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים |
| [8] | סרו מהר מן־הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו־לו ויזבחו־לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים |
| [9] | ויאמר יהוה אל־משה ראיתי את־העם הזה והנה עם־קשה־ערף הוא |
| [10] | ועתה הניחה לי ויחר־אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול |
| [11] | ויחל משה את־פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה |
| [12] | למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על־הרעה לעמך |
| [13] | זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את־זרעכם ככוכבי השמים וכל־הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם |
| [14] | וינחם יהוה על־הרעה אשר דבר לעשות לעמו |
| [15] | ויפן וירד משה מן־ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים |
| [16] | והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על־הלחת |
| [17] | וישמע יהושע את־קול העם ברעה ויאמר אל־משה קול מלחמה במחנה |
| [18] | ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע |
| [19] | ויהי כאשר קרב אל־המחנה וירא את־העגל ומחלת ויחר־אף משה וישלך מידו את־הלחת וישבר אתם תחת ההר |
| [20] | ויקח את־העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר־דק ויזר על־פני המים וישק את־בני ישראל |
| [21] | ויאמר משה אל־אהרן מה־עשה לך העם הזה כי־הבאת עליו חטאה גדלה |
| [22] | ויאמר אהרן אל־יחר אף אדני אתה ידעת את־העם כי ברע הוא |
| [23] | ויאמרו לי עשה־לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי־זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו |
| [24] | ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו־לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה |
| [25] | וירא משה את־העם כי פרע הוא כי־פרעה אהרן לשמצה בקמיהם |
| [26] | ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל־בני לוי |
| [27] | ויאמר להם כה־אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש־חרבו על־ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש־את־אחיו ואיש את־רעהו ואיש את־קרבו |
| [28] | ויעשו בני־לוי כדבר משה ויפל מן־העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש |
| [29] | ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה |
| [30] | ויהי ממחרת ויאמר משה אל־העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל־יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם |
| [31] | וישב משה אל־יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב |
| [32] | ועתה אם־תשא חטאתם ואם־אין מחני נא מספרך אשר כתבת |
| [33] | ויאמר יהוה אל־משה מי אשר חטא־לי אמחנו מספרי |
| [34] | ועתה לך נחה את־העם אל אשר־דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם |
| [35] | ויגף יהוה את־העם על אשר עשו את־העגל אשר עשה אהרן |