תנ״ך (כתיב המסורה)
ספר שמות פרק א׳
פרק ב׳ >>>| [1] | ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו |
| [2] | ראובן שמעון לוי ויהודה |
| [3] | יששכר זבולן ובנימן |
| [4] | דן ונפתלי גד ואשר |
| [5] | ויהי כל־נפש יצאי ירך־יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים |
| [6] | וימת יוסף וכל־אחיו וכל הדור ההוא |
| [7] | ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם |
| [8] | ויקם מלך־חדש על־מצרים אשר לא־ידע את־יוסף |
| [9] | ויאמר אל־עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו |
| [10] | הבה נתחכמה לו פן־ירבה והיה כי־תקראנה מלחמה ונוסף גם־הוא על־שנאינו ונלחם־בנו ועלה מן־הארץ |
| [11] | וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את־פתם ואת־רעמסס |
| [12] | וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל |
| [13] | ויעבדו מצרים את־בני ישראל בפרך |
| [14] | וימררו את־חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל־עבדה בשדה את כל־עבדתם אשר־עבדו בהם בפרך |
| [15] | ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה |
| [16] | ויאמר בילדכן את־העבריות וראיתן על־האבנים אם־בן הוא והמתן אתו ואם־בת הוא וחיה |
| [17] | ותיראן המילדת את־האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את־הילדים |
| [18] | ויקרא מלך־מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את־הילדים |
| [19] | ותאמרן המילדת אל־פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי־חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו |
| [20] | וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד |
| [21] | ויהי כי־יראו המילדת את־האלהים ויעש להם בתים |
| [22] | ויצו פרעה לכל־עמו לאמר כל־הבן הילוד היארה תשליכהו וכל־הבת תחיון |