| [1] | כי־ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו |
| [2] | ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל־הערים אשר סביבת החלל |
| [3] | והיה העיר הקרבה אל־החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא־עבד בה אשר לא־משכה בעל |
| [4] | והורדו זקני העיר ההוא את־העגלה אל־נחל איתן אשר לא־יעבד בו ולא יזרע וערפו־שם את־העגלה בנחל |
| [5] | ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל־פיהם יהיה כל־ריב וכל־נגע |
| [6] | וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל־החלל ירחצו את־ידיהם על־העגלה הערופה בנחל |
| [7] | וענו ואמרו ידינו לא שפכה את־הדם הזה ועינינו לא ראו |
| [8] | כפר לעמך ישראל אשר־פדית יהוה ואל־תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם |
| [9] | ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי־תעשה הישר בעיני יהוה |
| [10] | כי־תצא למלחמה על־איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו |
| [11] | וראית בשביה אשת יפת־תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה |
| [12] | והבאתה אל־תוך ביתך וגלחה את־ראשה ועשתה את־צפרניה |
| [13] | והסירה את־שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את־אביה ואת־אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה |
| [14] | והיה אם־לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא־תמכרנה בכסף לא־תתעמר בה תחת אשר עניתה |
| [15] | כי־תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו־לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה |
| [16] | והיה ביום הנחילו את־בניו את אשר־יהיה לו לא יוכל לבכר את־בן־האהובה על־פני בן־השנואה הבכר |
| [17] | כי את־הבכר בן־השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר־ימצא לו כי־הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה |
| [18] | כי־יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם |
| [19] | ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל־זקני עירו ואל־שער מקמו |
| [20] | ואמרו אל־זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא |
| [21] | ורגמהו כל־אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל־ישראל ישמעו ויראו |
| [22] | וכי־יהיה באיש חטא משפט־מות והומת ותלית אתו על־עץ |
| [23] | לא־תלין נבלתו על־העץ כי־קבור תקברנו ביום ההוא כי־קללת אלהים תלוי ולא תטמא את־אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה |