| [1] | אלה הדברים אשר דבר משה אל־כל־ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין־פארן ובין־תפל ולבן וחצרת ודי זהב |
| [2] | אחד עשר יום מחרב דרך הר־שעיר עד קדש ברנע |
| [3] | ויהי בארבעים שנה בעשתי־עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל־בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם |
| [4] | אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר־יושב בעשתרת באדרעי |
| [5] | בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את־התורה הזאת לאמר |
| [6] | יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב־לכם שבת בהר הזה |
| [7] | פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל־כל־שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד־הנהר הגדל נהר־פרת |
| [8] | ראה נתתי לפניכם את־הארץ באו ורשו את־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם |
| [9] | ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא־אוכל לבדי שאת אתכם |
| [10] | יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב |
| [11] | יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם |
| [12] | איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם |
| [13] | הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם |
| [14] | ותענו אתי ותאמרו טוב־הדבר אשר־דברת לעשות |
| [15] | ואקח את־ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם |
| [16] | ואצוה את־שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין־אחיכם ושפטתם צדק בין־איש ובין־אחיו ובין גרו |
| [17] | לא־תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני־איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו |
| [18] | ואצוה אתכם בעת ההוא את כל־הדברים אשר תעשון |
| [19] | ונסע מחרב ונלך את כל־המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע |
| [20] | ואמר אלכם באתם עד־הר האמרי אשר־יהוה אלהינו נתן לנו |
| [21] | ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את־הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל־תירא ואל־תחת |
| [22] | ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו־לנו את־הארץ וישבו אתנו דבר את־הדרך אשר נעלה־בה ואת הערים אשר נבא אליהן |
| [23] | וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט |
| [24] | ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד־נחל אשכל וירגלו אתה |
| [25] | ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר־יהוה אלהינו נתן לנו |
| [26] | ולא אביתם לעלת ותמרו את־פי יהוה אלהיכם |
| [27] | ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו |
| [28] | אנה אנחנו עלים אחינו המסו את־לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם־בני ענקים ראינו שם |
| [29] | ואמר אלכם לא־תערצון ולא־תיראון מהם |
| [30] | יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם |
| [31] | ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא־איש את־בנו בכל־הדרך אשר הלכתם עד־באכם עד־המקום הזה |
| [32] | ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם |
| [33] | ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו־בה ובענן יומם |
| [34] | וישמע יהוה את־קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר |
| [35] | אם־יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם |
| [36] | זולתי כלב בן־יפנה הוא יראנה ולו־אתן את־הארץ אשר דרך־בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה |
| [37] | גם־בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם־אתה לא־תבא שם |
| [38] | יהושע בן־נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי־הוא ינחלנה את־ישראל |
| [39] | וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא־ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה |
| [40] | ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים־סוף |
| [41] | ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר־צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את־כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה |
| [42] | ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא־תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם |
| [43] | ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את־פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה |
| [44] | ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד־חרמה |
| [45] | ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא־שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם |
| [46] | ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם |