תנ״ך (כתיב המסורה)
ספר עמוס פרק א׳
פרק ב׳ >>>| [1] | דברי עמוס אשר־היה בנקדים מתקוע אשר חזה על־ישראל בימי עזיה מלך־יהודה ובימי ירבעם בן־יואש מלך ישראל שנתים לפני הרעש |
| [2] | ויאמר יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל |
| [3] | כה אמר יהוה על־שלשה פשעי דמשק ועל־ארבעה לא אשיבנו על־דושם בחרצות הברזל את־הגלעד |
| [4] | ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן־הדד |
| [5] | ושברתי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת־און ותומך שבט מבית עדן וגלו עם־ארם קירה אמר יהוה |
| [6] | כה אמר יהוה על־שלשה פשעי עזה ועל־ארבעה לא אשיבנו על־הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום |
| [7] | ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנתיה |
| [8] | והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על־עקרון ואבדו שארית פלשתים אמר אדני יהוה |
| [9] | כה אמר יהוה על־שלשה פשעי־צר ועל־ארבעה לא אשיבנו על־הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים |
| [10] | ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנותיה |
| [11] | כה אמר יהוה על־שלשה פשעי אדום ועל־ארבעה לא אשיבנו על־רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח |
| [12] | ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה |
| [13] | כה אמר יהוה על־שלשה פשעי בני־עמון ועל־ארבעה לא אשיבנו על־בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את־גבולם |
| [14] | והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה |
| [15] | והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה |