תנ״ך (כתיב המסורה)


ספר שמואל ב׳ פרק א׳

 

 פרק ב׳ >>>
[1]

ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את־העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים

[2]

ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן־המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על־ראשו ויהי בבאו אל־דוד ויפל ארצה וישתחו

[3]

ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי

[4]

ויאמר אליו דוד מה־היה הדבר הגד־נא לי ויאמר אשר־נס העם מן־המלחמה וגם־הרבה נפל מן־העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו

[5]

ויאמר דוד אל־הנער המגיד לו איך ידעת כי־מת שאול ויהונתן בנו

[6]

ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על־חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו

[7]

ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני

[8]

ויאמר לי מי־אתה ויאמר אליו עמלקי אנכי

[9]

ויאמר אלי עמד־נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי־כל־עוד נפשי בי

[10]

ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על־ראשו ואצעדה אשר על־זרעו ואביאם אל־אדני הנה

[11]

ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל־האנשים אשר אתו

[12]

ויספדו ויבכו ויצמו עד־הערב על־שאול ועל־יהונתן בנו ועל־עם יהוה ועל־בית ישראל כי נפלו בחרב

[13]

ויאמר דוד אל־הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן־איש גר עמלקי אנכי

[14]

ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את־משיח יהוה

[15]

ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע־בו ויכהו וימת

[16]

ויאמר אליו דוד דמיך על־ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את־משיח יהוה

[17]

ויקנן דוד את־הקינה הזאת על־שאול ועל־יהונתן בנו

[18]

ויאמר ללמד בני־יהודה קשת הנה כתובה על־ספר הישר

[19]

הצבי ישראל על־במותיך חלל איך נפלו גבורים

[20]

אל־תגידו בגת אל־תבשרו בחוצת אשקלון פן־תשמחנה בנות פלשתים פן־תעלזנה בנות הערלים

[21]

הרי בגלבע אל־טל ואל־מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן

[22]

מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם

[23]

שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו

[24]

בנות ישראל אל־שאול בכינה המלבשכם שני עם־עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן

[25]

איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על־במותיך חלל

[26]

צר־לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים

[27]

איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה