| [1] | ויבאו אנשי קרית יערים ויעלו את־ארון יהוה ויבאו אתו אל־בית אבינדב בגבעה ואת־אלעזר בנו קדשו לשמר את־ארון יהוה |
| [2] | ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל־בית ישראל אחרי יהוה |
| [3] | ויאמר שמואל אל־כל־בית ישראל לאמר אם־בכל־לבבכם אתם שבים אל־יהוה הסירו את־אלהי הנכר מתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל־יהוה ועבדהו לבדו ויצל אתכם מיד פלשתים |
| [4] | ויסירו בני ישראל את־הבעלים ואת־העשתרת ויעבדו את־יהוה לבדו |
| [5] | ויאמר שמואל קבצו את־כל־ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל־יהוה |
| [6] | ויקבצו המצפתה וישאבו־מים וישפכו לפני יהוה ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו ליהוה וישפט שמואל את־בני ישראל במצפה |
| [7] | וישמעו פלשתים כי־התקבצו בני־ישראל המצפתה ויעלו סרני־פלשתים אל־ישראל וישמעו בני ישראל ויראו מפני פלשתים |
| [8] | ויאמרו בני־ישראל אל־שמואל אל־תחרש ממנו מזעק אל־יהוה אלהינו וישענו מיד פלשתים |
| [9] | ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלה עולה כליל ליהוה ויזעק שמואל אל־יהוה בעד ישראל ויענהו יהוה |
| [10] | ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל וירעם יהוה בקול־גדול ביום ההוא על־פלשתים ויהמם וינגפו לפני ישראל |
| [11] | ויצאו אנשי ישראל מן־המצפה וירדפו את־פלשתים ויכום עד־מתחת לבית כר |
| [12] | ויקח שמואל אבן אחת וישם בין־המצפה ובין השן ויקרא את־שמה אבן העזר ויאמר עד־הנה עזרנו יהוה |
| [13] | ויכנעו הפלשתים ולא־יספו עוד לבוא בגבול ישראל ותהי יד־יהוה בפלשתים כל ימי שמואל |
| [14] | ותשבנה הערים אשר לקחו־פלשתים מאת ישראל לישראל מעקרון ועד־גת ואת־גבולן הציל ישראל מיד פלשתים ויהי שלום בין ישראל ובין האמרי |
| [15] | וישפט שמואל את־ישראל כל ימי חייו |
| [16] | והלך מדי שנה בשנה וסבב בית־אל והגלגל והמצפה ושפט את־ישראל את כל־המקומות האלה |
| [17] | ותשבתו הרמתה כי־שם ביתו ושם שפט את־ישראל ויבן־שם מזבח ליהוה |