| [1] | והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו |
| [2] | ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי־לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך |
| [3] | ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את־אבישג השונמית ויבאו אתה למלך |
| [4] | והנערה יפה עד־מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה |
| [5] | ואדניה בן־חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו |
| [6] | ולא־עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם־הוא טוב־תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום |
| [7] | ויהיו דבריו עם יואב בן־צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה |
| [8] | וצדוק הכהן ובניהו בן־יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד לא היו עם־אדניהו |
| [9] | ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר־אצל עין רגל ויקרא את־כל־אחיו בני המלך ולכל־אנשי יהודה עבדי המלך |
| [10] | ואת־נתן הנביא ובניהו ואת־הגבורים ואת־שלמה אחיו לא קרא |
| [11] | ויאמר נתן אל־בת־שבע אם־שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן־חגית ואדנינו דוד לא ידע |
| [12] | ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את־נפשך ואת־נפש בנך שלמה |
| [13] | לכי ובאי אל־המלך דוד ואמרת אליו הלא־אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי ומדוע מלך אדניהו |
| [14] | הנה עודך מדברת שם עם־המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את־דבריך |
| [15] | ותבא בת־שבע אל־המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את־המלך |
| [16] | ותקד בת־שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה־לך |
| [17] | ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי |
| [18] | ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת |
| [19] | ויזבח שור ומריא־וצאן לרב ויקרא לכל־בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא |
| [20] | ואתה אדני המלך עיני כל־ישראל עליך להגיד להם מי ישב על־כסא אדני־המלך אחריו |
| [21] | והיה כשכב אדני־המלך עם־אבתיו והייתי אני ובני שלמה חטאים |
| [22] | והנה עודנה מדברת עם־המלך ונתן הנביא בא |
| [23] | ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על־אפיו ארצה |
| [24] | ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי |
| [25] | כי ירד היום ויזבח שור ומריא־וצאן לרב ויקרא לכל־בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו |
| [26] | ולי אני־עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן־יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא |
| [27] | אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את־עבדיך מי ישב על־כסא אדני־המלך אחריו |
| [28] | ויען המלך דוד ויאמר קראו־לי לבת־שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך |
| [29] | וישבע המלך ויאמר חי־יהוה אשר־פדה את־נפשי מכל־צרה |
| [30] | כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה |
| [31] | ותקד בת־שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר יחי אדני המלך דוד לעלם |
| [32] | ויאמר המלך דוד קראו־לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן־יהוידע ויבאו לפני המלך |
| [33] | ויאמר המלך להם קחו עמכם את־עבדי אדניכם והרכבתם את־שלמה בני על־הפרדה אשר־לי והורדתם אתו אל־גחון |
| [34] | ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על־ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה |
| [35] | ועליתם אחריו ובא וישב על־כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על־ישראל ועל־יהודה |
| [36] | ויען בניהו בן־יהוידע את־המלך ויאמר אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך |
| [37] | כאשר היה יהוה עם־אדני המלך כן יהי עם־שלמה ויגדל את־כסאו מכסא אדני המלך דוד |
| [38] | וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן־יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את־שלמה על־פרדת המלך דוד וילכו אתו על־גחון |
| [39] | ויקח צדוק הכהן את־קרן השמן מן־האהל וימשח את־שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל־העם יחי המלך שלמה |
| [40] | ויעלו כל־העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם |
| [41] | וישמע אדניהו וכל־הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את־קול השופר ויאמר מדוע קול־הקריה הומה |
| [42] | עודנו מדבר והנה יונתן בן־אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר |
| [43] | ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך־דוד המליך את־שלמה |
| [44] | וישלח אתו־המלך את־צדוק הכהן ואת־נתן הנביא ובניהו בן־יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך |
| [45] | וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם |
| [46] | וגם ישב שלמה על כסא המלוכה |
| [47] | וגם־באו עבדי המלך לברך את־אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך את־שם שלמה משמך ויגדל את־כסאו מכסאך וישתחו המלך על־המשכב |
| [48] | וגם־ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על־כסאי ועיני ראות |
| [49] | ויחרדו ויקמו כל־הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו |
| [50] | ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח |
| [51] | ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את־המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע־לי כיום המלך שלמה אם־ימית את־עבדו בחרב |
| [52] | ויאמר שלמה אם יהיה לבן־חיל לא־יפל משערתו ארצה ואם־רעה תמצא־בו ומת |
| [53] | וישלח המלך שלמה ויורדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר־לו שלמה לך לביתך |