תנ״ך (כתיב המסורה)


ספר דברי הימים א׳ פרק יב׳

<<< פרק יא׳ 

 פרק יג׳ >>>
[1]

ואלה הבאים אל־דויד לציקלג עוד עצור מפני שאול בן־קיש והמה בגבורים עזרי המלחמה

[2]

נשקי קשת מימינים ומשמאלים באבנים ובחצים בקשת מאחי שאול מבנימן

[3]

הראש אחיעזר ויואש בני השמעה הגבעתי ויזואל ופלט בני עזמות וברכה ויהוא הענתתי

[4]

וישמעיה הגבעוני גבור בשלשים ועל־השלשים

[5]

וירמיה ויחזיאל ויוחנן ויוזבד הגדרתי

[6]

אלעוזי וירימות ובעליה ושמריהו ושפטיהו החריפי

[7]

אלקנה וישיהו ועזראל ויועזר וישבעם הקרחים

[8]

ויועאלה וזבדיה בני ירחם מן־הגדור

[9]

ומן־הגדי נבדלו אל־דויד למצד מדברה גברי החיל אנשי צבא למלחמה ערכי צנה ורמח ופני אריה פניהם וכצבאים על־ההרים למהר

[10]

עזר הראש עבדיה השני אליאב השלשי

[11]

משמנה הרביעי ירמיה החמשי

[12]

עתי הששי אליאל השבעי

[13]

יוחנן השמיני אלזבד התשיעי

[14]

ירמיהו העשירי מכבני עשתי עשר

[15]

אלה מבני־גד ראשי הצבא אחד למאה הקטן והגדול לאלף

[16]

אלה הם אשר עברו את־הירדן בחדש הראשון והוא ממלא על־כל־גדיתיו ויבריחו את־כל־העמקים למזרח ולמערב

[17]

ויבאו מן־בני בנימן ויהודה עד־למצד לדויד

[18]

ויצא דויד לפניהם ויען ויאמר להם אם־לשלום באתם אלי לעזרני יהיה־לי עליכם לבב ליחד ואם־לרמותני לצרי בלא חמס בכפי ירא אלהי אבותינו ויוכח

[19]

ורוח לבשה את־עמשי ראש השלושים לך דויד ועמך בן־ישי שלום שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך אלהיך ויקבלם דויד ויתנם בראשי הגדוד

[20]

וממנשה נפלו על־דויד בבאו עם־פלשתים על־שאול למלחמה ולא עזרם כי בעצה שלחהו סרני פלשתים לאמר בראשינו יפול אל־אדניו שאול

[21]

בלכתו אל־ציקלג נפלו עליו ממנשה עדנח ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד ואליהוא וצלתי ראשי האלפים אשר למנשה

[22]

והמה עזרו עם־דויד על־הגדוד כי־גבורי חיל כלם ויהיו שרים בצבא

[23]

כי לעת־יום ביום יבאו על־דויד לעזרו עד־למחנה גדול כמחנה אלהים

[24]

ואלה מספרי ראשי החלוץ לצבא באו על־דויד חברונה להסב מלכות שאול אליו כפי יהוה

[25]

בני יהודה נשאי צנה ורמח ששת אלפים ושמונה מאות חלוצי צבא

[26]

מן־בני שמעון גבורי חיל לצבא שבעת אלפים ומאה

[27]

מן־בני הלוי ארבעת אלפים ושש מאות

[28]

ויהוידע הנגיד לאהרן ועמו שלשת אלפים ושבע מאות

[29]

וצדוק נער גבור חיל ובית־אביו שרים עשרים ושנים

[30]

ומן־בני בנימן אחי שאול שלשת אלפים ועד־הנה מרביתם שמרים משמרת בית שאול

[31]

ומן־בני אפרים עשרים אלף ושמונה מאות גבורי חיל אנשי שמות לבית אבותם

[32]

ומחצי מטה מנשה שמונה עשר אלף אשר נקבו בשמות לבוא להמליך את־דויד

[33]

ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה־יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל־אחיהם על־פיהם

[34]

מזבלון יוצאי צבא ערכי מלחמה בכל־כלי מלחמה חמשים אלף ולעדר בלא־לב ולב

[35]

ומנפתלי שרים אלף ועמהם בצנה וחנית שלשים ושבעה אלף

[36]

ומן־הדני ערכי מלחמה עשרים־ושמונה אלף ושש מאות

[37]

ומאשר יוצאי צבא לערך מלחמה ארבעים אלף

[38]

ומעבר לירדן מן־הראובני והגדי וחצי שבט מנשה בכל כלי צבא מלחמה מאה ועשרים אלף

[39]

כל־אלה אנשי מלחמה עדרי מערכה בלבב שלם באו חברונה להמליך את־דויד על־כל־ישראל וגם כל־שרית ישראל לב אחד להמליך את־דויד

[40]

ויהיו־שם עם־דויד ימים שלושה אכלים ושותים כי־הכינו להם אחיהם

[41]

וגם הקרובים־אליהם עד־יששכר וזבלון ונפתלי מביאים לחם בחמורים ובגמלים ובפרדים ובבקר מאכל קמח דבלים וצמוקים ויין־ושמן ובקר וצאן לרב כי שמחה בישראל